תפסתי רגע מוזר, משהו בי נגמר.
החדות באפלה, האתמול במחר
ומקו האופק קם לו שחקן, אני רדום בלי דופק
לא מראה עניין
כמה זמן, עוד ארוץ לשם? כמה זמן.
שתחדור את השריון, זה יהיה כבר מאוחר
כמו לוח משחק, מרגיש אותו דוחק
כשעלי רץ שחקן, כבר איבדתי עניין
צמא ומרוקן, עכשיו מרגיש קצת דופק
כמה זמן, עוד ארוץ לשם.
כמה זמן? כבר איבדתי עניין
אני צמא ומרוקן
ומעבר לשריון מעטה עדין ורך
והכול בהיר כל כך, הכל בהיר כל כך
הוא שוכן בפנים במעמקי הנפש
כמו אביך כמו ערפל, חמקמק, זהו הרגש
כל כך מהר שכחת, אותו אשר חמקת

It dwells within down deep
In the dungeon of my mind
Like a thousand tear drop
There's only one of a kind
It is emotion, I forget some tome