היא התעוררה בתוך חדר לא מוכר קשורה לכיסא עם טעם רע של מטבעות
בפה. היא יכלה לראות שעל השולחן שלידה נמצא תיק המסמכים שלה.
"אני שונאת את הטעם לוואי של הכלורופורם" היא מלמלה לעצמה.
פתאום גבר לא מוכר האוחז בידו האחת רובה צייד ובידו השנייה חבל
נכנס אל החדר. "אני רואה שהתעוררת" הוא אמר בקול עמוק ומלוכלך.
היא לא ענתה. "אז את משחקת לי אותה קשוחה, אה?". היא עדיין לא
ענתה. הגבר הפיל את החבל על הרצפה וסטר לה בכל כוחו. הוא הותיר
סימן אדום על לחיה של האישה. "לך להזדיין" היא מלמלה. "אז אני
רואה שאת לא אילמת" הוא צחק.  "את מבינה," הוא המשיך. "העולם
הזה מחולק לשני סוגים של אנשים: אנשים ברי מזל ואנשים חסרי
מזל." הוא הרים את החבל. "כשאני תולה אנשים ברי מזל הם מתים על
ידי מפרקת שבורה, מוות מיידי, חסר כאב. אבל כשאני תולה אנשים
חסרי מזל זה לוקח זמן, הם נחנקים לאט לאט וזה נראה שכל שנייה
של סבל זו שעה שלמה. אז מה את חושבת שאת? ברת מזל או חסרת
מזל?" הוא הפיל את רובה הצייד והחל לקשור את החבל ללולאת תליה.
כשהוא סיים הוא הניח את הלולאה מסביב לראשה של האישה והידק את
החבל על צווארה. הוא קשר את החבל לקורה שמעל האישה וניגש לידית
שיצאה מהרצפה. הידית שחייה של האישה תלויים בה. הידית שפותחת
את הדלתות שמתחתיה ותביא למותה. "יש מילים אחרונות?" שאל האיש.
"אני מקווה שתישרף בגיהינום" צרחה עליו האישה בדרך שלא
אופיינית לקרירות והאדישות שהראתה עד כה.
"בסדר" אמר האיש ומשך את הידית. האישה נפלה לתוך החור שנפתח
ברצפה. האיש שמע את הכיסא שעליה ישבה פוגע בתחתית החור אך הוא
לא שמע את מפרקתה נשברת. הוא התקרב לפתח וראה את האישה מתפתלת
באוויר כמו דג המחובר לחכה ברגע שיצא מהמים. "אני רואה שאין לך
מזל" הוא צחק. לפתע נשמעה ירייה והאיש התמוטט על ברכיו ומשם
נפל אל תוך הפתח שאליו הופלה האישה. כשהשוטרים באו לחלץ אותה
היא הבינה שהיא הייתה ברת מזל בגלל היותה חסרת מזל.