|
נמעכת לתוך עצמי
דורכת בין מחשבה למחשבה
נזהרת לא להחליק
נוף משתהה, נוף מרטיט
מסתקרנת לרגע להיות רגע
מבריק את הניצוץ בעיניים
כמו נוף - רחוק
כזה שחולמים להיות בתוך
להיות חלק
במדרגות הדמיון שבי
גונבת עוד מדרגה
מעזה לפני השינה
לראות עצמי
רגע של גלוי
מכוסה בעטיפה של מציאות
רואה אותי שקופה
עגליי צרחה מתפוררים ממני לרצפה
שוטפים את החדר
ממלאים אותו מים
כבר לא רואה
הרווח שבין שקוף למטושטש
נגמר
כשזורחת בי הבנה
שוקעת
נזרעת במקום אחר. |
|
נכון שאומרים
שתמיד יש מלחמות
כשהשליט זקן?
אתם יודעים למה
זה? זה לא בגלל
ששיקול הדעת
שלנו לקוי. לא
ולא. יש תסכית
מאחורי העניין.
אנחנו רוצים
לגייס את כל
הצעירים, ובכך
שהם ימותו, אז
הם לא יהוו איום
לשלטון שלנו. כי
הרי ידוע
שהצעירים הם אלה
שמתמרדים, לא?
אז אנחנו מחסלים
אותם.
שלמנאסר בוועידת
המלכים
המזדקנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.