הדר בר-אל / אני עצובה. |
ברגליים כושלות,
ידיים שידעו משאות כבדים,
כעת רפות.
עצב...איזו מילה מעציבה
ואני לובשת אותה עכשיו.
יש עצב במידתי,
לא תפרו לי,
זה חיכה לי מתחילת הזמן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|