שנים של סבל נשאתי בלב
שנים הסתגרתי, והרגשתי כאב
ניסית לפנות לדרך, וחיפשתי הסברים
שנים רציתי לשבור ת'לבנים
שנבנו כחומה ענקית בתוכי
שחוסמים מעבר לתחושות בי
שלא מאפשרות לחיות ולהרגיש
וכל יום שעובר עוד יותר מתיש
כששוב התאחדנו, חשבתי שנגמר
חשבתי שנעלם הכאב שנגרם
חשבתי שהכל מאחוריי
ושוב לא אפגע
אך המחשבות הטרידו אותי
עליך בלי הפסקה
שיקרתי לעצמי, שהכל בעצם טוב
שאני כבר מזמן הפסקתי אותך לאהוב
אחרי כל פגישה, ודיבורים של שעות
בבית לא הפסקתי אל תוך כרית לבכות
וכרגע לב שבור, כמו אז בהתחלה
חוזרת לאותה התקופה
כשהרגשתי לכודה בתוך המבוך
כשרציתי פשוט שמישהו בי יתמוך
בראש רצות מחשבות
הוא רוצה מחיים להנות
לא רוצה לבזבז אף דקה
הלב מונע עם הבכי בלי הפסקה
לפעמים מצטערת על זה שלמדתי לאהוב
כי היה יותר רע מאשר טוב!
24.5.06