הדר בר-אל / חיי אנוש. |
אשתה הכל.
אהבת האדם שבי,
אהבת החיה,
אהבתי לצומח
וקרבתי לדומם.
ארווה לתוכי שקיקה
ותאוות חיוניות.
רוח דצמבר מצליפה
בשמשות, ויקידה קלה
של שמש זוהרת
פנים גופי,
נשטפת בבעירת המילים
נאנקת ונעצרת בטבורי.
בגמיעה אחת גדולה,
יהיו חיי,
חיי אנוש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|