הגבול הוא הכאב / ענבל פלג

לחמם את הכאב -
להחזיק אותו על אש קטנה בצד.
מתכווץ ומפחד,
מגשש אחר תחושה  רכה של  יד.
אנשים האמינו שיש בו שימוש, למרות החלום,
אומר כאן הגבול!   זה המקום!

לאסוף את הכוחות,
ולדעת שישנם בנשימה.
להסיר המסכות,
כי אדם הוא האמת העירומה.
ולתפוס את הרגע, הזה היחיד, למרות החלום,
לשים לזה גבול. פה במקום.

לחבק את הכאב,
להזרים אותו לתוך הנשמה.
להתיר אותו לאט,
לשחרר אותו בזרם הדממה -
ולתת לו לברוח, בלי התנגדות, למרות החלום.
כי זהו הגבול! כאן המקום!

ואחרי שהוא ישתות,
תתמלא לאט בבכי, האימה,
ומבעד לדמעות
תשתחרר לפתע איזו חסימה...
ותראה את הדרך, בלי חרטות, עם החלום -
כי הנה הגבול. צא לשלום...