|
בארגמן מוכתם וגוסס, אבקת האני הזו
שגורדה מהנשמה ועושה דרכה
בתוך הורידים הפרוצים
עיניים פעורות, הלמות הלב
הדם המבעבע קופא בכפות הרגליים
הידיים מאבדות תחושה
לא רציתי שגופי ייפול כך
חסר חיים
לצידך
אהובי החיוור, בידיים שלובות נצעד
אל החופה
בדרך יתפצפצו הזרדים תחת רגלינו
והפרחים שיושלכו לעברנו יקמלו למגענו
השמיים ימטירו טיפות חמות
ולרגע נחיה שוב
ושוב.
|
|
|
הרוצח שלא ידע
שעוקבים אחריו
החליט להיכנס
לפאב השכונתי
דבר שרק הקשה על
השוטרים לעצור
אותו...
מתוך:
ספר-סלוגן,
סיפור בהמשכים,
מהסיפור שרלוק
בבמה חדשה, פרק
חמש עשרה, פיסקה
חמש, שורה שבע.
"קרוסורק" סתם
סופר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.