דוק האדישות שבענייך,
נחשף כרשת המושכת אל שפתייך.
ואני חסר אונים,
ארשת גופך כפרח,
לא מסוגל להמלט.
אך אל תאמיני לי את,
אל תאמיני לי.

בהושיטי יד אל שיערך,
כך החל חלומי.
עורי הסתמר רק מהרצון
שאעביר ידי עלייך,
כאגל טל הגולש על יריכייך.
אך אל תאמיני לי את,
אל תאמיני לי.

אהבתי אלייך אינה מבכה,
כי ערבה היא כצליל מפכה מים.
אבל אינך מעוניינת,
לא מגע, לא מחשבה,
לא תאום למחשקי.
שבלאו הכי אינך מאמינה בהם.
אז אל תאמיני לי.