בין יקיצה לתרדמת
מהרהרת בחיי
שהנחתי בצד
וכעת הם לא שונים
מספר מאובק על מדף
אקראי ולא יציב
שנדמה כי הולך ליפול בהרף רוח
בין חלום למציאות
מדחיקה לפינה את רגשותיי
כמנסה להתעלם מאותות המצוקה
שנשלחים אליי בקודים
מעורפלים ולא ברורים
נשמעים כזעקות רחוקות
של חיית טרף ניצודה
בין סיוט להכרה
מגששת בתוך עצמי
מחפשת אחר שאריות
משהו בודד שאולי נשאר במקומו
בטוח ולא נרעד כמו השאר
מתקשה למצוא אף ולו דבר
מתנדנדת בין יום ללילה
בין שם לכאן
עולם אחד לעולם אחר
רק כוח רצון יוציא אותי מכאן
אך מאין אאסוף רצון אם אין כוח?
צלליות שחורות מסביבי לוחשות
ורוח סתווית מעבירה צמרמורות
במעלה עורפי, שערותיי סומרות
בין שחור לבין לבן
ממצמצת ופוקחת עיניים בבת אחת
מסתגלת לאור העמום
המתגנב דרך החריץ בחלון
השמש זורחת בחוץ
אך אני מעדיפה את החשיכה החלקית
השוררת בחדרי האטום
בין חום לקור
מתכסה בשמיכה ומתכרבלת
מעיפה אותה מעליי ונושמת
אויר חנוק ומשתנקת
צריכה לפרוק עול ולאחות שברים
הגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים
מניחה את ראשי על הכר, וסוף סוף... באמת נרדמת... |
