כבר בתור ילד היית שמאלן,
הו, אידיאולוגיות האמנת בכולן,
בשר זה טעים לא לובש עור חוץ מהג'קט הנעים,
מוציא הכל בוויכוחים,
צורחים ואז בורחים,
היית חוזר הביתה ומשחק משחקי מלחמה,
לא גורם לך רגשות אשמה,
ידעת שתהיה טוב כשתגדל,
אבל אם אתה לא הפתרון,
אז מי אתה בכלל?
תמיד היית מאמין גדול של הפגנות,
ידעת שחייבים לנסות לשנות,
לקהל הרחב צריך לפנות,
אסור סתם לשבת וליהנות,
לא, לא, אין לך זמן לבנות,
תודעה כללית, זה מה שצריך לבנות,
רצית שיבואו מאות, רזים, רזות, שמנים, שמנות,
שלא ישאר לאף אחד מקום לחנות,
לא הגעת פשוט בגלל,
שאתה לא ממש סובל קהל,
אבל אם אתה לא הפתרון,
אז מי אתה בכלל?
ביום הבחירות לא הלכת להצביע,
כל הפוליטיקאים מושחתים אי אפשר להכריע,
עשירים מטונפים כולם,
מזמן אין שום קשר בינם לעם,
ואם נותנים להם עוד קול זה מגדיל את כוחם,
אבל נשארת בבית היית חכם,
או... כמה אותך הם שונאים,
הם ירקו לך בפנים אתה יודע את זה כבר שנים,
לכן ביום הבחירות נשארת בפנים,
והתעלמת מהקול ששאל,
אם אתה לא הפתרון,
אז מי אתה בכלל?
בוקר אחד אתה קם,
ותוהה למה כל כך חם,
אתה יורק חצץ מהפה ומוציא חול מהאוזניים,
המברשת מתמלאת בוץ בצחצוח השיניים,
אתה פותח את המגרה ומתקין חזרה את העיניים,
אחרי שהעפעפיים מתרגלים לחום והעיניים לכל האדום,
אז אתה לוקח את הדף מהגוץ עם הלום,
אתה מסכים לתנאים ובסוף אתה נרשם,
הרשימה ארוכה כולם כבר שם,
לא, אף אחד לא נגאל,
ואתה בהחלט לא הפתרון,
אבל מי אתה בכלל? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.