כמעט שכחתי איך היה מעצבן להיות המעריצה הקטנה של מישהו.
כמעט שכחתי כמה פעמים נשבעתי שלא אהיה כזו יותר לעולם!
כמעט שכחתי שהאחד - יהיה זה שאני אהיה האחת שלו.
כמעט שכחתי שמי שרוצה להיות שם בשבילי - יהיה בכל מחיר.
כמעט שכחתי שאני לא היחידה - שפועלת לפי הרצונות שלה - וזוהי
לא אחת הסגולת המיוחדות רק לי.
כמעט שכחתי שאהבה כמו שלי - מאוד מיוחדת - צריכה להישמר
למיוחדים.
כמעט שכחתי שמי שמגיע לו שאהיה שלו - יאהב אותי.
כמעט שכחתי שאני לא צריכה טובות של אף אחד.
כמעט שכחתי שעברת כל כך הרבה כך שהרחמים שהיו לי אלייך וההבנה
- בטלה.
כמעט שכחתי שעם כל מה שעברת - יכולת רק לעבור עוד.. חושלת
יכולת ולא עשית.
כמעט שכחתי שהיה לי טוב יותר בלעדייך. מאמינה למה שחשבתי עליך.
כמעט שכחתי שאני לא באמת מכירה אותך.
כמעט שכחתי שאתה לא מכיר אותי בכלל.
כמעט שכחתי את האישה שליידך. את 2 החתולים זכרתי. את הכתובת .
את מה שהשארתי אצלך.
את עצמי. כמעט שכחתי.
כמעט שכחתי את מה שהרגיש טוב בלהיות נאהבת. נכון, לא אהבתי
אותו - אבל אז הייתי נאהבת.
כמעט שכחתי את האגדות .שכחתי שאני הנסיכה הרומנטיקנית שלהן. כל
האגדות יקרו גם לי.
כמעט שכחתי ש"אמרת הרי שלהתאהב בי זה קל ולא התאהבת לא התאהבת
בכלל"
כמעט שכחתי שבכל פעם שאני הופכת לקצת פחות אני מול מישהו - אני
צריכה להתעורר ולעזוב.
כמעט שכחתי איך לאהוב באמת. זה לא היה. לא היה . באמת.
כמעט שכחתי איך לעבור הלאה ממך. לחזור כל ערב לחדר -אלייך.
להרגיש מה קולך עושה לי. להזכר בבדיחות. לחשוב על ריבים. על
כמיהה.
כמעט שכחתי שהכמיהה הייתה רק שלי.
כמעט שכחתי שהתעייפתי מידי איתך.
כמעט שכחתי דברים אחרים בדרך אלייך. כשזהו היום שלי. הימים
שלי. החיים שלי.
כמעט שכחתי שלא כתבת עליי. כתבתי עלייך כל כך הרבה.
כמעט שכחתי שאני יכולה יותר.

מיליון דברים שאסור לשכוח..
ודבר אחד שחייבים לזכור.