|
ביום שבו נחרב העולם
מצאתי את עצמי יושבת דקות ארוכות
פשוט מקשיבה לשקט הזה שנותר
בשממה
לתוך ים של רגשות צוללת לבדי
נועלת את הכאב עמוק בקרבי
מתגעגעת בשתיקה אלייך
יושבת ובוהה בתמונותיך
הגוף נח הלב סופג
אור מציף את נשמתי
מתחברת לעצמי
הבדידות מתסכלת אותי
נאחזת ברגש שנטעת בי
אבל הוא כל כך דהוי
לבד
כל כך לבד
זה מה שנשאר
ממני |
|
|
רגע!, ואתה רוצה
להגיד לי שמישהו
קורא את זה?!
אמא אדמה,
סלוגניסטית
טרייה, מופתעת
כל יום מחדש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.