|
ביום חג שבגד
נותר לבי כמפרש אכזב
וגופי- כתורן זרוק
בחוף נטוש.
ניסיתי לעגון בלבך
אך סלע אגדותיו התפורר
ורק שיח מילים עייף
נותר כאנדרטה שכוחת-אל.
זר געגועים שטרם שלחתיו -
רובץ בלבי וקמל
וכל תשוקת אהבתי
גוועת בקרבי.
בונה לי ממך אנדרטה לכבודי...
09/10/06 ©
|
|
|
בית שמש של
זהב,
ושל נחושת ושל
אור
(עוד שיר שלא
נבחר להיות
המנון העיר בית
שמש וזה עוד
לפני שהתדיינו
אם עיר כמו בית
שמש צריכה שיהיה
לה המנון). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.