ביום חג שבגד
נותר לבי כמפרש אכזב
וגופי- כתורן זרוק
בחוף נטוש.
ניסיתי לעגון בלבך
אך סלע אגדותיו התפורר
ורק שיח מילים עייף
נותר כאנדרטה שכוחת-אל.
זר געגועים שטרם שלחתיו -
רובץ בלבי וקמל
וכל תשוקת אהבתי
גוועת בקרבי.
בונה לי ממך אנדרטה לכבודי...
09/10/06 ©
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.