פעם הייתי כותבת שירים,
היום אני כותבת מחשבות.
פעם הייתי שרה שירים,
היום אני עונה תשובות.
קיץ הזכיר לי פרפרים,
החמסין של היום רווי דמעות.
גשם,סתיו,עננים..
התבלבלו לי העונות.
פעם הדלקות היו בשדה,
היום הן בגוף שלי.
פעם חלומות נחשבו מחסה,
אבל כבר לא נשארו לי,
נגמרו לי, המחבואים.
קיץ הזכיר לי פרפרים
היום הם כבר לא עפים.
פרפרים נכחדים.
פעם האמון היה ברור.
היום הוא קצת רופף.
הוא לא יברח לי, האמון,
הוא מין פרפר שמעופף,
מתעייף,
וחוזר.
דוחק בי לשיר ולא לדבר
אומר לי , להישאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.