אני עושה כאן הכל.

30.7.06

חריצים חריצים
מעידות מפלים

צונח באיטיות דואה
מתבונן על נקיקים מוזרים בשלווה
בעצבותי אני בודד
תמיד בודד בה
אנשים מסביב
בצניחתי אותם רואה
כפרצופים זרועים בסלע
רק הבעות פנים
אין אפילו מלמולים.

וחיוך תמיד ישכון
כי בי ישכון חיוך תמיד
ושיפוט תמיד יזרום בי
כי 'אני' בתוכי אשכון.

ולפעמים נשארת רק רוח
המחליקה על כל הגוף
מביאה עימה עצבות של מדינה
שלימה
אפילו של חצי עולם
ואני כך מתגמד
או שמא מתפוגג,
נקיקי צוברים מרחב
ומתווספים בם עוד פנים.

ופתאום עוד צנחנים צונחים סביבי
בודדים בעצבותנו לבד בצניחותינו
וחיוך תמיד ישכון
כי בנו ישכון חיוך תמיד.