הסימפוניה הבלתי גמורע
ושיר ללא שם
יצאנו מלבנון סופסוף ברוך השם
ושנתיים אחר כך - עוצר על שכם
כיבוש ללא מוצא - מלחמת הסחרור
זו התוצאה של כביש ללא תמרור
מלחמה בלי תקציב וכסף ומוח
מצב קשה, לא יציב ואוזל גם הכוח
שישים יום בשנה מילואים
החשמל מתייקר - אנחנו אור לגויים
אוטובוס מותקף על כביש דימונה ערד
ודגל פלשתין מאל אקצה מורד
שולץ מסתובב חסר אונים במזרח
ולא יותר טוב נראה המערך
והליכוד גם טומן ידו בצלחת
ועוזר להקים עוד ביצות וקדחת
והשאר שבתווך ללא שמץ חרפה
מסייעים זה לנבלה ואחר לטריפה
הידרדרות בקרב המוסדות הלימודיים
230 מיליון ש"ח למוסדות החרדיים
ובתום חקירה רבת ממצאים
המוסדות והכסף לא נמצאים
ואנחנו וגם הם לא יודעים מה לעשות
ואם אפשר בלי בעפר את נעריהם לכסות
ובלי לשבור ידיים ורגליים
לנערים שלא יודעים במה הם תומכים
ושאילו ידעו הם היו גם רוצחים
שרון מלא רעיונות כרימון
ביירות תחילה וכלה ברבת עמון
בכל בית מחשב מודם פקס וסורק
ובורא עולמים מביט וצוחק
זוג בג'נין וחייל באשקלון
מפגשי שלום עם אש"ף
ועלינו אות קלון
סוריה משחקת בדלק ואש
ואילו אני דווקא מהצפונים חושש
ילד במטולה פותר עוד תרגיל
ושמונה קטיושות נוחתות בגליל
וכשפרס נוחת ברבת עמון
הוא שוכח שהן פספסו את המעון
או הלול או הבית או אולי את הרפת
אלוהים איזו מדינה מטורפת
כל זה נכתב לפני עשור או יותר
וכלום לא השתנה כך מסתבר
אותה קטיושה אותו קורבן
אותו אויב שואף חורבן
מכל השטח בעולם
לנו מתוכנן הים
אנו בשלום רוצים
אבל מכאן אנחנו לא יוצאים
גם אם יקר מחיר האבטחה
של זו הארץ המובטחה
לכל מי שכבר לא זוכר
לנו אין מקום אחר
מלבד חלקת אלוהים הזאת
ישראל - ארץ האבות
ואני לא דתי ולא חובש כיפה
במציאות צופה ועם טיפ טיפה
אמונה שיש פה סדר בעולם
יש מי שהפריד בין יבשה וים
הוא אחראי מוחלט לכל המתרחש
לגשם בעתו לרוח ולאש
ממנו אבקש דבר מאוד אישי
להיות שותף פעיל בבית השלישי