כשהרגש והתאווה מתנגשים,
כשהשכל רוקד עם התשוקה
זה אנחנו על רחבת הריקודים
והמנגינה כאילו יוצאת מתוכנו..

הנה אתה גיטרה,
ואני פורטת על מיתרייך ברכות
ושרה,
עד שקולי נשבר
למראה פנייך המתענגות
המבקשות..

עכשיו אנחנו רקדנים
מתערבבים האחד בתוך השני
כמו צבעי שמן על בד

אתה מוביל

אני מובלת

וקצב המנגינה מתגבר
יחד עם קצב פעימות ליבנו..

ופתאום המנגינה נפסקת
ללא כל התראה מוקדמת,

ונותרים אנחנו.

ללא תווים וכלים
וללא במה..

כמו אדם וחווה שאכלו זה עתה
מפרי עץ הדעת,
נבוכים.
עד הריקוד הבא,

עד הריקוד הבא...