|
כשהעיניים צורבות
כמו הנשמה
אין הרבה שאפשר לעשות.
כשלא רוצים
אבל מגיעה דמעה
פשוט חייבים לבכות.
והעיניים
שהן ראי לנפש
כואבות ואדומות.
והלב
שרוצה קצת שקט
מלא פעימות.
המיטה והכרית
נראות כל כך מזמינות,
לטמון את הפנים
ולזרום עם הדמעות. |
|
|
אם ההיסטוריה
מעלה גירה
ומפריסה פרסה,
אפשר לשחוט
אותה?
סלוגניסט
מרקסיסטי מיואש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.