דוצ'ק מוצא אגרוף ממתכת כסופה ותמימותו של אדוק מגיעה אל
סופה
בחיפושו אחר פרות קדושות אותן יוכל לשחוט מצא דוצ'ק אגרוף קטן
ממתכת כסופה שלה קוראים, כך שמע, פלטינה. הוא תיאר לעצמו
שבודאי נפל האגרוף לאיזה שהוא איש מיוחד ממתכת כסופה, כנראה
פלטינה, שאולי נלחם בקרב חרבות נועז במיוחד עד שנפלה לו היד,
זאת אומרת, עד שיריבו, אולי איש הטיטניום, דוצ'ק הירהר, כרת לו
את ידו הכסופה. הוא לקח את האגרוף אל חברו הטוב אדוץ', לראות
מה הוא יעלה בחכת דמיונו. אדוץ' לקח את אגרוף הפלטינה, הוא אמר
שזאת פלטינה, אין ספק, ולאחר ששמע את תיאורו של דוצ'ק גם הוסיף
שאם כל זאת אמת ויציב, הרי שאותו איש פלטינה החזיק את החרב ביד
הזאת, עובדה, היא מאוגרפת, וכנראה שהוא גם ימני, אלא אם הוא
שמאלי וכרתו לו קודם את יד שמאל, ואז הוא היה חייב להילחם
בעזרת ימין. ואדוץ' הביט ביד מקרוב, אפילו השתמש בזכוכית מגדלת
אותה קיבל, כך סיפר לפחות, מסבו ליומולדת, אולי אפילו בעצם לבר
מצווה שלו. והוא ראה שעל יד הפלטינה יש טבעת, גם היא ממתכת
כסופה, אך כנראה אחרת. ובעזרת זכוכית המגדלת הוא גילה וראה שעל
הטבעת יש חריטה- "לארבוש שלי, אוהבת, מרים" וגם סימן קטן של
לב. דוצ'ק שאל אם הוא מכיר את הסימן או את ארבוש או את מרים,
ואדוץ' הסביר שהוא לא מכיר את הסימן או את ארבוש, אבל שאימו
זאת מרים. אז דוצ'ק אמר, ואביך, מיהו, ואדוץ' הסביר שאביו זה
גישמוש, ולא ארבוש, זה בטוח. אבל האם זה בטוח שאל דוצ'ק והתחיל
לספר את אשר תיאר, אולי בזמן שאביו של אדוץ', גישמוש, היה רחוק
בארץ אחרת, במילואים או מלחמה או שליחות אחרת, אימו של אדוץ',
מרים, לקחה לה מאהב ששמו ארבוש. אולי היא הוקסמה מכך שהוא היה
מפלטינה, הרהר דוצ'ק, ואולי סתם, הרי היא אישה בשר ודם. ואולי,
הוא המשיך, לאות אהבתה היא נתנה לו טבעת כזאת במתנה, שעליה
חרוט סימן מיוחד, אולי זה סימן אהבה. ואולי זה היה לפני שאדוץ'
נולד ואולי הוא נהרה דווקא אז, ואחרי זה, כשגישבוש חזר הוא
נלחם באיש הפלטינה הזה, כרת את ידו ותבע לעצמו את אשתו, אבל לא
ידע שאדוץ' נהרה. ואולי אביו של אדוץ' הוא לא גישבוש, בעל
מרים, אלא אותו איש פלטינה, ארבוש, המאהב הכסוף. ניכר על פניו
של אדוץ' שהוא מזועזע, ושהוא צריך זמן לעכל. וכשהוא עיכל, הוא
אמר, אלך לאימי, ואברר זאת. אבל דוצ'ק אמר, למה לעורר מהומות,
הרי ברור שאותו איש של פלטינה הוא חסר יד ובודאי גם לב, ואולי
אפילו כבר מת, אולי ממזמן, והרי גישבוש אדם חולה ומרים היא כבר
זקנה, למה לעורר מהומות, למה להעלות סתם זיכרונות, למה לבלבל
את המוחות. ויצא מכך שאדוץ' נשאר עם אותו סוד מר על אביו
האמיתי, על חטא אימו ועל התפרצות הזעם על מי שחשב שהוא אביו.
ודוצ'ק נשאר עם אגרוף פלטינה ויצא לדרך, הפעם, הוא חשב, הפעם
יחפש מיתוסים אותם יוכל לנפץ.
|