[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראל גולד
/
נשף מסכות

צלצול  טלפון.
קול  :    הלו ,  פיקוד  העורף , שלום
אני:    שלום .  ברצוני  לרענן את  מסכת האב"כ  שלי  
קול  :    נו  אז  מה בעיה  ?
אני:     אני לא יודע  לאן  להגיע
קול:    אתה  לא קורא  עיתונים  ?
אני:     לא
קול:    מה  זאת אומרת  " לא "  ?
אני:    " לא " .   מאז שהפסקתי  לקרוא עיתונים , להאזין
לרדיו
           ולצפות  בטלוויזיה , לחץ הדם  שלי  התייצב  לאין
שיעור, אני ישן הרבה
           יותר   טוב , נעלמו לי כל  החרדות  ואפילו  הפסקתי
להרטיב במיטה      
קול:    תגיד לי ,  אתה  עושה  צחוק ?
אני:    לא, לא , חס וחלילה . אני  פשוט אזרח  כזה ,  שלא
בעניינים . מרוחק  ככל
           האפשר מההמון  הסואן- תלוש מהמציאות      
קול:    אסטרונאוט  , יענו
אני:     צפר
קול:    אתה  שוב מסתלבט  עלי ? מה  זה  " צפר"  
אני:   חוקר צפרים .  כל הזמן  בטבע . רק אני   וצפרי
המצייצות
קול:  אתה רציני ?
אני:   בהחלט
קול:  אז אל תשכח לציין  את זה כשתגיע  הנה . או-קיי ?  
אני:   מה לציין ?
קול:   שאתה   כל הזמן  נמצא  בטבע , עובד  שטח
אני:   למה ?
קול:   יכול  להיות שאתה  רשאי לקבל    חליפת  מיגון  מיוחדת  
         
אני:  אבל  אני  זקוק  רק לרענון  מסכת  האב"כ  שלי ,  זה הכל
קול:  זה מה  שאתה חושב, אדוני  . חכה , חכה,  נראה  אותך
כשינחת עליך מטר  
         של  חיידקי  אנטרקס, אבעבועות  שחורות  או גשם אטומי
. נראה אותך אז,
         בלי  מערכת מיגון  מתאימה  ובלי ממ"ד .  אתה יודע מה
יישאר ממך ?
אני:   מזון  לצפרים  
קול:  אפילו  זה  לא                        
אני:  טוב   ,  אז  מתי  לבוא ?
קול:   מיד , לפני שסוגרים
אני:  אתם  סוגרים ?  
קול:    כשייגמר המלאי
אני:   ואיפה  עלי להגיע ?
קול:  מה אתה לא קורה עיתונים, לא שומע רדיו ?
אני:  (בחוסר סבלנות ) כבר  אמרתי לך שלא
קול:   אה, נכון . אז איפה אתה גר, אדוני  ?
אני:  כשאני  מחוץ לטבע  אני גר בתל אביב
קול:  רק רגע . תל אביב ... תל אביב ... כן ... אזור החלוקה
שלך נמצא בבית
         הלוויות , ליד רידינג
אני:   ( מזועזע )  איפה ?
קול:   בבית הלוויות  ליד רידינג.    
אני:    עכשיו  אתה מסתלבט  עלי?
קול:  שמע , אדוני,  במקום להמשיך  לפטפט , מוטב שתגיע הנה
מהר , לפני  
         שיתרוקנו המחסנים     . עכשיו סלח  לי , יש  עוד
שיחות  על הקו  .  שלום .  
        ( טריקת טלפון )  
         בהשפעת האיום הזה   יצאתי מיד לכיוון  בית הלוויות

      ליד רידינג.  פסעתי  בשבילים  חשוכים , מתפתלים לכמה
     כיוונים,  חסרי  תאורה ושילוט הכוונה , כמו הליכה
במחתרת.    
      די מצמרר  לצעוד כך בחשכת האזור  האסיוציאטיבי  
     הזה כשסכנת האנטרקס והשיקוצים האחרים רובצים על
     ראשך.   בסופו  של דבר קיבלה את פני חיילת  צעירה ,
עייפה
     וחמורת סבר .
החיילת:   כן , אדוני
אני:  באתי לרענן את מסכת האב"כ
החיילת: ( בודקת  את תכולת  הקופסא בפיהוק ארוך של שעמום)
או-קיי, המסכה
       בסדר.  מחליפים  לך  רק  את  זריקת  האטרופין .
אני:  מה זה אטרופין ?
החיילת: אתה לא קורא עיתונים , אדוני ? לא שומע  רדיו ?
אני:    ( נו, עוד אחת, חשבתי לעצמי) לא.
החיילת:  (במבט תמוה, על עוף משונה  כמוני) מוזר.  זריקת
האטרופין  מוכרת
      לכולנו  עוד  ממלחמת  המפרץ  כחיסון  מפני גז העצבים
שסדאם חוסין איים
      לשלוח לנו. איך לא שמעת  על  זה, אדוני ?  
     (הרכנתי  ראש . בוש ונכלם מבורותי )
אני:  לפי מה שידוע  לי , היום מדובר במתכון אחר שרקחו לנו ,
בשם אנטרקס .
         זריקת  העצבים  הזאת שהחלפת לי הרגע , האטרופין ,
עשויה אולי  להועיל  
        לי  דווקא עכשיו, ברגע זה  ממש
החיילת:  על מה אתה מדבר , אדוני ? מה פתאום עכשיו ?  
אני:   כי עכשיו  כולי  פקעת  עצבים. מהדרך לכאן, מהחושך, מבית
הלוויות...
החיילת:  ( בחשדנות  גוברת ) אני חייבת להזהיר אותך , אדוני.
על שימוש  
        בלתי נדרש בזריקה אתה  עלול להיענש ולשלם מחיר יקר .
שלא  תגיד  אחר
        כך  שלא ידעת .        
אני:  ומה בקשר לחליפת המגן שלי ? אמרו לי  שכעובד  בשטח  אני
זכאי
        לחליפת  מיגון מיוחדת
החיילת:   איזה  שטח ?
אני:   צפרות
החיילת:  עזוב  אותך מהשטויות, אדוני . עכשיו לעניין. (לאחר
שכבר איבדה את
          סבלנותה) רק על מנת שתדע. חליפות המיגון מיועדות
אך  ורק  לאנשי  
          ביטחון  ולוחמים,   או  אזרחים בתפקידים  מיוחדים
בעלי  אישור  מיוחד  
         ממשרד הביטחון .  יש  לך אישור כזה , אדוני  ?
אני:   ודאי  שלא
החיילת:  אז שכח   מזה
אני:  כן, המפקדת
החיילת:    אנחנו מנפיקים  מסכות  אב"כ כמו  שלך   לכל  אזרחי
המדינה.  
         אין  לך מה לדאוג , אדוני. היה  בטוח שעכשיו  בידיך
ערכה   מרועננת  
         ומתאימה  לכל .
אני:    והאנטרקס  ?
החיילת:  אנטרקס , שמנטרקס - הכל שטויות . הזיהומים  שאנחנו
מיצרים בעצמנו      
        מדי  יום  ביומו   הרבה   יותר  מסוכנים . שלום ,
אדוני. הבא בתור, בקשה...
         (    את בית הלוויות  עזבתי  בריצת  אמוק  )        
                           
                         




אף על פי כן , אינני יודע מדוע ואיך , אבל  חזרתי הביתה
הרבה פחות  אופטימי  משיצאתי . מה שכן , באותו סוף
שבוע , ידיד  טוב  שלי , ערך נשף מסכות  שבו חשבתי  
להפתיע את כולם  בהופעה  מקורית  עם מסכת האב"כ שלי .
אך מה גדולה הייתה אכזבתי, לאחר כניסתי הנועזת, כשגיליתי
שלמרבית  המשתתפים  היה  אותו רעיון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עם קצת מזל וקצת
יכולת שמוליק
יזיין
ת'תרנגולת. עם
הרבה רצון והרבה
תרגול הוא יזיין
את כל הלול. עם
הרבה ניסיון
והרבה אהבה הוא
יזיין את כל
החווה!



הדוד משה ברגע
של השראה


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/11/01 16:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל גולד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה