|
שנהב קורן מבין שיניה
בהביטי אל גדת הנהר
וחיוכה כה טוב אלי.
והיא תלחש לי זמר ערבות
ותענג גופי בידייה הרכות
תימתק שפתי בלשונה.
מבט עינייה כהזוהר
אומר לי אהבה ברוכה
נותב דרכי לאשלייה. |
|
|
ניטשה כתב פעם:
"ספרים כתובים
גרמנית, מה רב
העינוי הצפוי
מהם למי שנחן
באוזן שלישית!"
אני לא מבין מה
עשו ממנו גאון.
אחד, משחזר רגעי
גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.