משאירה אותך לבד להריח את האוויר
תנסה גם אתה לבכות עם השמיים
החילזון ליד הרגל מטייל לאט בשקט
וענן אחד אפור בכה טיפות של מים

בניגוד לרצונך אתה יושב בודד על הספסל
ומחשבותיך מפלסות את דרכן לפענוח
אולי במקום לצעוק נצל את הדממה
עצור ותן לנפשך מעט לנוח

ריח של אחרי הגשם מדגדג לך באף
הפסק להתייחס לרגשות בהסוואה
עלה נושר מן העץ ומתעופף רחוק ברוח
חפש לך בטבע רגעים של שלווה

מובן שלא רצית לבזבז את זמננו יחד
אני חושבת שלפעמים חשוב אולי יותר
להנות מקור של חורף וגשם בצוואר
לשקוע שוב בין העקרונות ולשוב לא לוותר

אני עכשיו מתגעגעת וחושבת על פניך
המבינות את הרמז ששולחת הסביבה
בין שתיקות אני חוזרת לעמוד מאחוריך
ובחיבוק ונשיקה קפואה אומרת אהבה

וכשריח של אחרי הגשם מדגדג לך באף
ועננים אפורים מטפטפים על האדמה
שחק מעט במחבואים עם החלזונות והעלים
ותהנה מיום חורף וקרן שמש עמומה