נכנסתי לחדר ההתכנסות ,
הרבה אנשים דיברו בינהם וניהלו שיחות חולין.
בין לבין היו כמה הרמות כוסית.

ופתאום , היא נכנסה לחדר.

נוצצת וזוהרת , אך לא מלאכותית בכלל...עם משהו אותנטי.
עם שמלה צבעונית במיוחד ונעליים מושכות תשומת לב,
עם מבט שמיושר קדימה ,
אך כאילו עובר דרך האנשים ולא נעצר על אף אחד ,

כולם השתאו כשהיא נכנסה ונעצו מבטים ללא הפסקה..
אך נראה כאילו כל אחד הבין ממנה משהו אחר ,
לכל אחד הייתה הבעה שונה כאשר הוא הביט עליה,
כל אחד ראה אישיות אחרת,

אך נראה כאילו רק אני ראיתי מהצד
את ההבנות השונות שנוצרו לכל אחד עליה.

ואז היא הסתכלה עלי במבט נוקב ,

החזרתי לה מבט ,

העיניים שלנו הצטלבו,
נגשתי אליה ושאלתי :
יש לי תחושה שאנחנו מכירים...איך קוראים לך ?

והיא ענתה בפשטות :
אני רואה שקצת קשה לך לזכור...





קוראים לי...מציאות.