אמא וילד נכנסים לחדר לבן, סוגרים את הדלת מאחוריהם ומתיישבים
מול שולחן. מאחורי השולחן יושבת דמות (לא רואים מי היא
בדיוק).
מראיין - שלום, צהריים טובים.
אמא - שלום, מה שלומך?
מראיין - מצוין, מצוין. מה שלומך חמוד?
ילד - בסדר.
מראיין - איזה חמוד.
אמא - כן הוא מותק. (מלטפת את ראשו)
מראיין - טוב. אז אני אשאל אותך כמה שאלות ואז אותו ונראה אם
הוא מתאים לנו או.קיי?
אמא - בסדר גמור.
מראיין - או.קיי. מה שמו המלא?
אמא - אברהם צוקר.
מראיין - ובן כמה הוא?
אמא - שש ותשעה חודשים. נולד ב...
מראיין - זה בסדר. אני רק בודק שהפרטים שיש לי כבר נכונים.
אמא - אהה או.קיי. למה? מגיעים לכאן אנשים שסתם מנסים להתקבל
ברמאות?
מראיין - אוווהה. אין לך מושג כמה. מהרגע שנודע לציבור מה
הולך כאן אנשים נוהרים לפה כאילו אין מחר.
אמא - מה אתה אומר?
מראיי ן- אני אומר שכן. אנשים באים לפה ומנסים להכניס את
הילדים שלהם בלי שהם נקראו לכך.
אמא - כן. הבנתי כבר. הממ.
מראיין - נמשיך?
אמא - אה כן.
מראיין - את האמא הביולוגית שלו?
אמא - סליחה?
מראיין - שאלתי אם את האמא הביולוגית שלו.
אמא - בוודאי. כן. ברור לא?
מראיין - שום דבר לא ברור. קודם צריך לברר.
אמא - נכון אתה צודק.
מראיין - אז אהם. מה גורם לך לחשוב שהוא מתאים לנו?
אמא - אה. ובכן. הוא מאוד חכם.
מראיין - כן אני רואה. זו עלולה להיות בעיה.
אמא - יחסית לגילו. אבל הוא מגלה יותר ויותר סמנים של טיפשות
מיום ליום. ממש כמו אחיו הגדול.
מראיין - ומה אחיו הגדול עושה בימים אלו?
אמא - שוטר.
מראיין - הממ. או.קיי. אתה רוצה להיות שוטר?
ילד - לא.
מראיין - טוב מאוד. זה בזבוז. איזו עוד תכונה את חושבת שתוכל
לעזור לו להתפתח אצלנו?
אמא - יש לו נטייה לאלימות.
מראיין - טוב מאוד.
אמא - כן.   אההה. והוא נהנה להרוג דברים.
מראיין - באמת?
אמא - הו כן. כבר מגיל אפס הוא הורג דברים.
מראיין - מעניין. כמו למשל?
אמא - ובכן. הוא ניסה לחנוק את אחת האחיות במחלקת יולדות ממש
עשר דקות אחרי שיצא ממני. אחר כך הוא קצת נרגע... ו... נמלים
מגיל ממש צעיר אתה יודע עם זכוכית מגדלת, שורף אותם. ולא מזמן
הוא התחיל לשבור לחתולים את המפרקת.
מראיין - יפה. עוד משהו?
אמא - הוא מאוד צייתן, הוא פוטוגני מאוד גם שהוא שוכב, הוא
מסוגל לאלתר אם מבקשים ממנו והוא לומד ממש מהר.
מראיין - או.קיי. על הנייר נראה לי שהוא יכול להתאים. אני רק
אשאל אותו שאלה אחת ברשותך.
אמא - כמובן.
מראיין - אתה יודע מה תרצה להיות שתהיה גדול?
ילד - כן.
אמא - (צוחקת במבוכה) אבי אל תתבייש תגיד לאיש מה אתה רוצה
להיות.
ילד - אני רוצה כמו אבא שלי.
(האמא כמעט בוכה מהתרגשות)
מראיין - זה דבר יפה מאוד לומר. ומה אבא עושה?
ילד- הוא חלל.
(המראיין מציץ לכיוון האמא והיא בעזרת השפתיים אומרת 'לבנון')
מראיין (בלחש אל האמא) - הראשונה או השנייה?
אמא (בלחש) - שנייה.
מראיין (פונה חזרה לילד) - באמת? איזה יופי ואתה גם רוצה
להיות חלל?
ילד - כן.
מראיין - באמת ילד נפלא. טוב, נראה לי שהוא יתאים לנו יופי.
בסדר גמור אני אקח אותו.
האמא נפרדת מהילד ונושקת את מצחו. האיש קם מאחורי השולחן,
עכשיו רואים שהוא קצין לבוש מדים,   מרים את הילד בידיו והולך
איתו החוצה. האמא מנופפת לו לשלום ובוכה מהתרגשות.