אני בודד
על גופי זוחלים תולעים
אני לא נודד
את גופי הם אוכלים
עם העניים עצומות
והשער לא צומח
הפנים לבנות
מכאן איש לא בורח
הרגליים הצהובות
וכבר רואים לי את המוח
השיניים נושרות
ואין לי כבר כוח
אני קבור באדמה
ועל קיומי מודיעה לבנה
שמונחת מעל ראשי הפעור
עוד מעט אהיה לגמרי גמור
ולכם לא אכפת שם למעלה
מסתכלים מהצד וממשיכים הלאה
הולכים וקוברים את הבא בתור
וגם עליו אומרים יזכור
אם לאדמה או לרקיע
אני טרם יודע לאן אגיע
רק זיכרו שבשילכם מתי במלחמה
ולכן עכשיו אני באדמה