לילה בחוץ שקט בפנים,
הולך ברחוב האפל,
בית נטוש חלונות עם שברים
הצבע ירד מהקיר.
השער שבור והדלת סדוקה-
הילד בוכה לא שומעים,
השקט גובר הצרחה חלשה,
ואיש לא עוזר לו...
עוד לילה עובר אין שינוי כבר שנה,
הנפש שוכבת לישון.
הוא קם והולך לכיוון השקיעה,
רואה שם חיים אחרים...
הבין שהוא לא יתקבל בברכה,
חוזר לאותם השנים...
השער שבור והדלת סדוקה-
הילד בוכה לא שומעים,
השקט גובר הצרחה חלשה,
ואיש לא עוזר לו...
עוד לילה עובר אין שינוי כבר שנה,
הנפש שוכבת לישון.
הולך לו יחף בשדה של קוצים,
אין לו כבר מה לעשות,
יושב מתפלל לפיסה של חיים,
אין קול ואין עונה לו...
השער שבור והדלת סדוקה-
הילד בוכה לא שומעים,
השקט גובר הצרחה חלשה,
ואיש לא עוזר לו...
עוד לילה עובר אין שינוי כבר שנה,
הנפש שוכבת לישון. |
