הטבע בוער
נשרף ביום אביבי שטוף שמש
כי יש הקרבות בעולם
שירת הפרות עודנה מזמרת בראשי
חולצת שד ינקותי
מפלחת את ליבי לשני אנשים שוטים
ויורה באקדח
באוייבים
עיניים בורקות
מולקות את העור הבתול
לילה חלבי
שקיעה אדמדמה בעיניים
שזולגות לנוזל טהור
הלב כמהה
הגוף שבע
מופקר
לידיים קלות
שצובטות, שמכתימות
תפוחים גדלים בעצי
אדומים כדם
מושלמים לעין בטלה
ומה כל זה אומר אם לא שסוף העולם בתוכי כבר בא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.