|
מוצאת את עצמי חסרת סבלנות.
אל הבחור שלי (שהוא כבר כמעט גבר)
אל אבא שלי (שבשבילי הוא הכי גבר)
אל החיילים שלי (שהם עדיין-לא-אבל-אוטוטו גברים אחד אחד)
אל הזקנים בצפון
ואמא של אבא
אל הקצינים ושאר המחזרים שמסתובבים סביבי
אל אחותי הקטנה אפילו (לפעמים, במילא בקושי נפגשות)
אל אנשים זרים באוטובוס
אל תאילנדים שנדחפים בתור בכניסה לתחנה המרכזית
אל המוכרת בקיוסק שלוקח לה עשירית שנייה יותר לתת לי את
הסיגריות
למה אני ככה?
כמו איזה פצצה שעומדת כל רגע להתפוצץ מעצבים...
לא רוצה לראות אף אחד
לא רוצה לשמוע כלום
פלאפון? לזרוק לים (לפחות זה יחסוך לי החודש בכיס)
רוצה להיות לבד בג'ונגל
לבד עם טבע וצמחייה
אולי גם עם איזה נהר או מקור מים אחר בקרבתי
אני וחול צהוב
שמיים כחולים-בהירים כמו מים
אפילו את משקפי השמש הנצחיות אני אנטוש מאחור
רק תנו להיות לבד!
תנו לי שקט |
|
|
פעם ראשונה
נכנסתי בטעות,
נתנו לי כתובת
של אתר פורנו של
צילומים וסרטי
וידאו של ילדות
בנות שלוש
שמזדיינות עם
אלפקות, ובטעות
במקום com
כתבתי il
מה אני יודע,
נכנסתי ראיתי
פעם פעמיים, וזה
הדליק אותי,
היום חמש-עשרה
שעות אחרי אני
יכול לומר
בביטחון שאני
מכור, אני קורא
מפה לכל האימהות
לחסום את
האינטרנט הזה
מהילדים שלה, יש
פה דברים
נוראים...
יגאל עמיר
מעביר את הזמן
בהתמכרות
לביקורת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.