שלווה בת אשוח / אושפיזין |
על אדמתי הכמושה
מחרישה
את טיפות הגשם
המסתננות
דרך הסדקים -
ואני,
כרוחפת
בין הכלום והמעט
מאחה צלקות,
שטרם הגלידו.
מקריבה את שרעפיי
למדורה הנלהבת,
אשר הרקידה
את צלליהם.
מחדירה אותך בברכה
לבין דפנותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|