אלכס דרובניאק היה עדיין ילד קטן כשהוא פגש את שטן בפעם
הראשונה. אדון השאול נכנס לחדרו בשעה מאוחרת, והעיר אותו
משנתו.
"אלכס," הוא אמר. "אלכס, תתעורר!"
"מה? מי זה? אני עייף!" צווח אלכס מתוך שנתו.
"ששש! זה אני, שטן," אמר מלך המעמקים. "אני מפחד. תן לי להיכנס
מתחת לשמיכה שלך!"
"אתה מבטיח להיות בשקט?" שאל אלכס. "אני צריך להתעורר מחר
מוקדם לגן."
"כן, אני מבטיח," אמר אוסף הנשמות האבודות. "רק תן לי
להיכנס!"
ואלכס נתן לו להיכנס. מאז, כל לילה שלשד הזוועות יש חלום רע
הוא מתחבא מתחת לשמיכה של אלכס דרובניאק. ואלכס מחבק לקיסר
האימה את הראש האדום שלו, מלטף לו את הקרניים ומתכרבל בחומו של
ברון הלהבות המכלות. עד הבוקר קוצר הנפשות חוזר למיטתו שלו,
ואלכס מתעורר לבוקר שטוף שמש, בדרך כלל, או לפעמים לבוקר שטוף
שמים צהובים, כמו היום. ואם אתם חושבים שזהו פתח להמשך הסיפור,
שלשליט השאול יש קשר לשמים הצהובים, אז אתם טועים. אני לא
בדיוק יודע איך זה קורה, אבל ברדיו אמרו שזה מחול. לא ריקוד,
אלא עפר.
ואם אתם תוהים למה אלכס לא מפחד מרודן תשעת מדורי הגיהנום, אז
זה כי בחושך הוא לא רואה את האדום בעיניים, את הזנב עם המשולש
בסוף ואת הקילשון, ובכלל, מועך החיים הוא בסה"כ מלאך מודח, ככה
שבלילה, בחושך, כשקורי השינה מכסים את העיניים ובכלל, אז קשה
להבחין בין מקיא הרוע לבין איזה גבריאל או פוליאל או שייקהאל.

ואם אתם תוהים למה אני יודע על זה ולא מודיע לרשויות על ניצול
מיני והטרדה, זה בגלל שאי-אפשר לתבוע את בולע התקוות, בגלל
שהעורך דין שלו יהיה פרקליטו של השטן, וזה מגוחך.
וגם בגלל שאי-אפשר לתבוע מיתוסים, אגדות, דמויות מיתולוגיות
וחלומות בהקיץ. כי אם כן אז היינו תובעים את השומר על התעללות
בחיות אחרי שהוא פתח ת'בטן של הזאב, את זהבה בפריצה וגניבה ואת
פיטר פן בחטיפת קטינים.
ובכלל.