-=תהיות שגרתיות=-

לקום בבוקר - לשון ביום
העין עייפה ועוד דמעת תשישות נוטפת על זכוכית המגדלת
החיפוש הסתיים.
לכל גן יש את הפרות שלו.
הם מתולעים בפנים.
בשעון הרצועה לוחצת  
והדרך עוד ארוכה
זרקו לי מפה ונטשו אותי בפרדס,
מצאתי את העץ ומצאתי את הפרי
זה קשה מאוד לחדור לעינייך
אבל האם בעיניים האלו רואים השתקפות
או סתם תהיות שגרתיות מאתמול
אז תפתחי את ידך לרווחה
אני אתפוס אני ייקח אותך לשם
ואני בטוח ששמעת על המקום, קראתי עליו פעם
רחובות שבהם הזמן נעצר.
מהחושך שם לא צריך מסתור
האנרגיה לא פוסקת והחום הוא אינסופי
שם הלב עובד שעות נוספות
והמדרכות תמיד מלאות בדמעות מתוקות
אז חזרתי ונזכרתי שאת ממטר ממני משלבת ידיים
ובשתיקה שבין לבין בוחנת זוגות אחרים
לשקוט באור  - לצעוק בחושך



על הניצנים שלה רק אני מודע
                                  זה עוזר אבל לא לה