|
את אצבעותיה שלחה
לגעת באש,
את שיער ראשה
בשמן משחה
ועמדה בשער
העיר.
מקצותיה נשלחו אליה
פנים וגוף,
בגדיה משאירים אותה
מעורטלת.
והאש - תבערת ראשה
להבה
וגופה לא אוכל.
רק צליל לא נשמע של
יבבה |
|
|
מהר יותר, חזק
יותר, רחוק
יותר!
אחת בטריאתלון.
סוטים מסריחים,
יודעת מה חשבתם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.