לב שקפא ונשבר
הוא נשאר לו שבור ומפוזר
שבריו שאינם מתאחים
והפצעים שאינם מגלידים

המבט הראשון
החיוך שהיה
האווירה,
על הלחי הנשיקה

השיחות הידידות
ההתקרבות המשותפת
עד שהגיע הזמן שלי ללכת

והראש שם נשאר
רק על תווי פניו הוא חזר
שנעצמו העיניים
הראש חשב על שניים.

ואז היא חזרה
כמו רוח סערה
בהפתעה שהייתה
והיא הייתה שמחה.

הלכה לחפש
ואז נתקלה
בו ובהיא
שגנבה את מקומה.

וליבה אז נשבר
לרסיסים ואפר
והדמעות החלו לזלוג
מעיניה הדומעות

האדישות שלו,
הזנותיות שלה
וכל הזלזול כביכול
של החברים שלו
בה.