שנשני שני / רשמים |
ונחנקת
מחייכת
משקרת
מחבקת חיבוקים אחרונים
ונפרדת.
אתם עטים לכיווני
להקת עורבים ירקרקים
אתם עטים לכיווני
פרצופים מעוותים
זיוף אחד גדול
ניצב עכשיו מולי
אתם עטים לכיווני
אם הייתי יודעת
עד כמה אני לבד
הייתי מוותרת מההתחלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|