היא שאלה למה הוא לא הגיע שלשום לפגישה
איך הוא יכל להסביר לה שהשיירה נתקעה,חיכתה לחילוץ?!

וגם הבוס ממקום העבודה החדש (החמישי מתחילת השנה) התקשר ושאל
למה הוא לא הגיע אתמול למשרד - איך הוא יכל כשזעקות השבר,מתוך
צריח הטנק הבוער קראו לו,שוב,לעזרה ?!

הלילה ירד,הוא עייף מכדי לישון,אך אין ברירה,יש עוד הרבה
משימות שצריך לבצע.
התשישות מתחילה לחדור לאיטה,ופתאום הוא חושב,אולי הוא היחיד
שנושא בעול המסע? סוחב את האלונקה,המא"ג והג'ריקנים לבדו,בלי
אף אחד ליד,ותודו שזה המון ציוד לאיש אחד.

ונראה שכולם כל כך מנותקים-חושבים שהמלחמה נגמרה.
כאילו הכחשה פתרה אי פעם משהו.

הוא מחפש את השביל,אבל ה נ.צ. לא נמצאת במפה.בשום מפה.

החזית מאבדת את העורף ....

יש התחלות שאף פעם לא מסתיימות
יש סופים שלעולם לא מתחילים.