פישלנו !
אני הייתי חסר נסיון בקשר ובאהבה ובגלל זה חשבתי שהאהבה תוליך
אותנו למקום הנכון תמיד.
את גם היית חסרת נסיון בקשר שנולד מאהבה אמיתית שכזאת.
בגלל זה לא נפרדנו עם המשבר הראשון.
איך שרדנו את כל המריבות האלה?
אבל שרדנו... (גם כשניפרדנו זה לא היה בעקבות מריבה) .
כן היה שם משהו, חזק וחדש לשנינו, שעזר לנו, שחיבק אותנו ביחד
ואנחנו אותו, משהו שהרגיש מושלם כשחייתי איתך.
בסוף נשאר לנו רק הסקס...

לפעמים זה נראה כאילו האהבה הוליכה אותנו שולל. רכבנו על הגלים
שלה וגם הקרנו את זה החוצה (זוכרת בפאב בקיבוץ כשהשיכור ההוא
התקרב אלינו ונתן לנו דרשה על איך עכשיו תפקידי לדאוג לך
ותפקידך להביא ילדים, פשוט כי הוא ראה שאנחנו מאוהבים ?)
והתמכרנו אליה יותר משאנחנו מכורים למאפיות (איך היינו מפרקים
חלות בשישי...).
במקום להמשיך להיות מודעים לקסם האהבה ולתת לה להמשיך לזרום
בהרמוניה דרכינו, רכבנו על גלי ההרמוניה ומערבולות בזרימה לקחו
אותנו למצולות.

לפעמים זה ניראה כי כל זה סתם קשקוש, הרי זה מה שזה. אני סתם
מנסה עוד משהו- נותן לעפרון לצייר על הדף, מקווה שזה יעזור
להתמודד עם העצבות וכל מה שנכתב נכון במימד רגעי שבו הרגע עצמו
בוחר לשהות ורק שם. כשאני מודע לרגע אני יכול לשנות את המימד.

ממש פישלנו!
לא הצלחנו לעזור אחד לשניה ואחת לשני להתמודד עם מחלות הנפש
שכל אחד מאיתנו נשא עד לצומת ממנה חשבנו שדרכינו נפגשו והשביל
יקח אותנו לעד, הצומת בה מכונה התקלקלה במנפטה והיום הוא לא
כתמול שלשום ופעמון צילצל בפאב ובחורה אחת פגשה בחור אחד והם
אהבו.

אני לא אגיש ש-
כוכב האהבה עדיין בשמיים ממתין שערב אחד שנינו נתבונן בניצנוצו
ושנינו נדע, כל אחד מהמקום בו יהיה על פני כדור הארץ באותו
הרגע, שגם השני מתבונון בו באותו הרגע ואז שנינו נבין שהגיע
הזמן וניפגש תוך אימייל וחצי...

אני לא אגיד את זה כי זה לא יהיה ככה.
יש דברים ששנתיים של קשר ופרידה קשה מלמדים אותך.

זה לא יהיה ככה כי פעם הבאה זה כבר לא יסנוור.
האהבה לא אמורה להיות בלי טעויות וקשיים.
הכוכב באמת קיים שם, מנצנץ ומחכה, אך אני מודע לרגע ובוחר
במימד אחר.
אני מתבונן בכוכב ולא מתערב ולא מסתנוור ולא נשטף עם הגלים.
אני מודע לכך שאני לא יודע כלום.
אני מודע לכך שיש שם אהבה אמיתית שרוצה להיות כאן (כמו הילד
ההוא מרחוב סומסום) אבל מי אמר שהיא בכלל תהיה איתך ?

וגם זה מודעות לרגע ובחירה במימד אחר...

לפעמים יש קסם שכזה, ברגע של הכאן ועכשיו, כשאתה מקשיב לו באמת
הוא מראה לך את האמת.
כמו הרגע הזה כשבגן סאקר ראיתי את הדוסים שופכים את הגחלים על
הדשא ובמקום להמשיך ללכת ידעתי שאני צריך ללכת לדבר איתם, ואחר
כך היו החברה האלה ששרו כמו שרק מי ששר לאלוהים יודע לשיר.
כמו הרגע ההוא שבטעות פגשתי אותך ואת הבנות בעבודה ונישארת קצת
לדבר איתי בחנות בדיוק כשהתחיל Love Of My Life ונדלק האור
בחוץ, וידעתי שאני צריך לומר לך שאנחנו מפסיקים עם זה,זה הרגיש
נכון, הקשבתי לרגע.

גם זה קשקוש.
לא בגלל שאני לא מתכוון לזה, אלא כי זה רק עוד נסיון להעביר אל
הדף אמת שאפשר רק להרגיש, תקשורת ללא מילים, כמו שעמדת שם
לידי, עינינו נפגשות ורואות את אותו גן עדן ויודעות, ללא
מילים.

ברוב המקומות המדהימים שחוויתי בטיול שלנו במזרח כף רגלי כבר
לא תדרך שוב, אבל לחלק מהם אני דיי בטוח שאחזור, לא יודע מתי,
לא יודע איך ועם מי, אבל אני אחזור. בדיוק כמו טיול הזוגיות
שלנו.

וגם זה סתם קשקוש...