ארז נמרוד כהן / אהובתי |
מחמם את נשמתי,
פת לחם ברוכה לעיניי הרעבות.
מגע גופך,
מזרים את דמי,
מביא את תשוקתי לאלפי פסגות חדשות.
דברי חוכמתך,
משקים את מוחי,
כמים לאיש הצועד במדבר יממות.
טוב ליבך,
עוטף את כולי.
מול אושרי הגדול, כל אדם אחר,
מזמן היה,
מתחיל לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|