|
עם עיפרון יושב ובחדר חושב
מחפש את המילים ובדף כותב
שעות מנסה לכתוב סבל וכאב
לבסוף קורא הכל ומתאכזב
פותח מגירה ומוצא פיתרון
שולף אקדח ושוקל גם לטעון
יושב וחושב על המוות ועל החיים
ולאיפה הולכים כל האבודים
מחליט להתקרב לאדן החלון
מסתכל למטה ומביט בשעון
אולי זאת שעתי שהגיעה
או שמשהו את מנוחתי הפריע
קם בהרגשה משונה של אכזבה
מן רגש מוזר של החלטה
צועד לאדן החלון בזהירות
אני מאמין שזה יסתיים במהירות |
|
|
רצים בדרך לעשות
את זה, גונחים
בהנאה בזמן
שעושים את זה,
לא יכולים לחיות
בלי לעשות את זה
לפחות פעם ביום,
אמהות נחנקות
מהתפעלות נרגשת
בעת שפעוטותיהן
עושים את זה,
בונים חדרים
מיוחדים בשביל
לעשות את זה
בהם, שהקירות
בהם הכי יפים
בכל הבית.
אז למה כולם היו
רוצים שזה לא
יהיה קיים?
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.