אחרי גמילה ארוכה מהדף
נכנע ליאוש וחוזר למדף
בזיעה ודמעות כותב על חיי
מרירים לפעמים,דמעה על שפתיי
מריץ שורות על דף לבן
חלקן לפעמים בצבע לבן
איש זקן יושב וכותב
על חיים ארוכים,מלאים בכאב
ופתאום מרגיש סערה במוחי
לוקח את הכדור ויושב לבדי
מביט במראה וצוחק על עצמי
מקווה שמחר לא אהיה לבדי
דאגות ומחשבות באות לראשי
עניינים ישנים אל מוחי חוזרים
עצב דממה והמון דאגה
נוזלת דמעה על הנוצה השחורה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.