|
את אלו שאהבתי לומדת לשכוח
את אלו שאיתי לומדת לאהוב
וכבר אבד לי מירב הכוח
ומודה שטרם חדלתי לכאוב
זה שהיה לפנטזיה עמומה
הסתלק כאילו לא היה
השאיר רק צלקת עמוקה
השאיר אחריו רק מיטה קרה
זה שהבטיח להיות כתף נאמנה
עזב עם חלוף התקופה
וכל הנאמנות כבר לא תקפה
ורק העצבות לפתע שקופה
את אלו שאהבתי לומדת לשכוח
את אלו שאיתי לומדת לאהוב
וכבר אבד לי מירב הכוח
ומודה שטרם חדלתי לכאוב
שואבת עוצמות מתקווה עמומה
כבר יודעת שהגלגל לא חוזר לאחור
ובסוף מקווה אעמוד איתנה
גם לבדי מול סופת הכפור
ויילכו שוב רבים ויבואו אחרים
ואלמד להרגיש שלמה
אך החריטה על הלב היא שתעיד
התמימות לעולם נעלמה |
|
|
תגידי,
זאת שאהבה את
התל-אביבי,
על מי מדובר?
האם זה עוד
אקטואלי?
ואם לא, מה יש
לך נגד ב"ש?
ממתין לתשובה.
יגאל עמיר, רווק
שומר מסורת,
מחפש כלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.