טל ס. מורגן / הגשם מחכה לי ולא בא |
כמה שיצטרך
כמה שהחיים יצטרכו
לחכות לי
בלבן ושחור מכונסת בתוך רגליי על מושב גדול מדי
מקשיבה ומתחבאת כמו עכבר מזוין
מצויד במוסיקה שלא דופקת את המוח
למרות שכל כך רציתי
תלך מכאן, גירשתי אותך
כל רגש ממך והלאה
ריח של סיגריות רטובות, לא היה גשם
מי חסך ממני את הגשם, בטח החזאים
הנה אני אוספת את הכלום בתוך השום דבר
תעזור לי עם הקופסא
הזאת היא גדולה מדי וכבדה
לי, לא בעצם, אני לבד, תודה, לבד
לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|