New Stage - Go To Main Page

לירון לה-פיי
/
רעש - תסריט שחלמתי

001    פנים. סלון הגובל במטבח של בית בורגני ממוצע. לילה.  

מסיבה, מספר אנשים שותים שמפניה ויין מכוסות מהודרות.
שקט רועם.

002     חוץ. סמטה אפלה. לילה.    
שלושה בחורים בשנות העשרים לחייהם תולים כרזה על קיר לא מטויח,
ומתחילים לשוחח תוך כדי העבודה. מסיימים לתלות את הכרזה,
ומתחילים ללכת במורד הסמטה תוך כדי השיחה.

                                             עמוס
זוכר, שהיינו קטנים, זוכר את הימים שבהם היו בקבוקים שעושים
רעש של בקבוק כשאתה שותה?
ומסטיקים, מסטיקים שעושים רעש של מסטיק כשאתה לועס. וכשאתה
מנפח מהם בלון, והוא מתפוצץ. עם כל הטכנולוגיה הזו היום, כלום
כבר לא עושה רעש. אנשים שותים, וכלום כבר לא עושה רעש.
זוכר את הרעש שבקבוק היה עושה פעם?

                                            לירון
לא נראה לי שהטכנולוגיה הוציאה את הרעש מהבקבוקים והמסטיקים.
נראה לי שאלה האוזניים שלנו שהתעייפו.
מכל המוסיקה, והרעש האחר, במסיבות ובמועדונים ובפאבים.
נראה לי שאלה האוזניים שלנו שהזדקנו ולא שומעות אותו יותר.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/10/06 8:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לירון לה-פיי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה