001    פנים. סלון הגובל במטבח של בית בורגני ממוצע. לילה.  

מסיבה, מספר אנשים שותים שמפניה ויין מכוסות מהודרות.
שקט רועם.

002     חוץ. סמטה אפלה. לילה.    
שלושה בחורים בשנות העשרים לחייהם תולים כרזה על קיר לא מטויח,
ומתחילים לשוחח תוך כדי העבודה. מסיימים לתלות את הכרזה,
ומתחילים ללכת במורד הסמטה תוך כדי השיחה.

                                             עמוס
זוכר, שהיינו קטנים, זוכר את הימים שבהם היו בקבוקים שעושים
רעש של בקבוק כשאתה שותה?
ומסטיקים, מסטיקים שעושים רעש של מסטיק כשאתה לועס. וכשאתה
מנפח מהם בלון, והוא מתפוצץ. עם כל הטכנולוגיה הזו היום, כלום
כבר לא עושה רעש. אנשים שותים, וכלום כבר לא עושה רעש.
זוכר את הרעש שבקבוק היה עושה פעם?

                                            לירון
לא נראה לי שהטכנולוגיה הוציאה את הרעש מהבקבוקים והמסטיקים.
נראה לי שאלה האוזניים שלנו שהתעייפו.
מכל המוסיקה, והרעש האחר, במסיבות ובמועדונים ובפאבים.
נראה לי שאלה האוזניים שלנו שהזדקנו ולא שומעות אותו יותר.