|
קרן אור אחרונה
נופלת על פניי החיוורים
ואני מביט בעיניים קמות
אל חשרת העבים השחורים
כשחור שערותייך.
הרוח מייבבת את שמך
בשריקת אימים דרך חבלים ומפרשים
ורסיסי נחשולי ענק
מתקצפים בפניי
כקצף שקצפת עליי.
ונשאתני הרוח,
וכיסוני הגלים
ואראה הבהוב אחרון של ברקים
בירוק המים
ואז -
תהום. |
|
|
"רגע, אתה רוצה
להגיד לי שאני
לא יכולה לשלוח
לך הודעה כי אין
לך פלאפון ? איך
זה יכול להיות
?"
צפונציקית מרמת
אביב ג' מגיעה
לתובנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.