|
משהו, שאיני יודעת כיצד לכנותו
בוקע ממני אט- אט
מציץ אל עולם חדש- ישן
שאני אליו כבר
התרגלתי.
נדמה לו,
כי אני עיוורת
לגשרי הזהב שמתחת לרגליי
או לטיפות הגשם
המטפטפות על עורי.
אך אני- אינני עיוורת כלל.
הפיקחון הבוהק
הוא שמנחה את חיי החיוורים.
כל היופי והעושר
לא ימנעו את סופי. |
|
|
כמה פעמים ביום
את/ה כותב
סלוגן?
חבר שלום, מדבר
עם עצמו,
עשרים ושלוש.
תודה.
(אין על מה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.