אני יודעת ששוב ושוב
זה שובר אותך.
יותר מהדמעות שלי,
זו הריצה הזו
לקבל חיבוק
ולא ממך

אלא ממנו.

אני יודעת שכואב לך.
יותר מהכאב שלי,
זה המילים והתחושות
שאני שומרת לעצמי
ושוב,
חושפת לא לך

אלא לו.

ואפילו בפני ראי לא נעים לי
לעמוד כך - שבורה ומבעבעת
ואין בי כח להחזיק
לא אותך ולא אותי,
אפילו לא כשאתה בעצם,
אמור להחזיק אותי

והריצה אליו ולא אליך
והחיבוק ממנו ולא ממך
כי כך זה קל,
אי אפשר לכאוב ולאהוב
באותו אדם

כמו לבקש בכל פעם
בבואה שונה
בפני אותו האגם.