צללים שונים,אל מול חלון ביתי
יושבת ושואלת האם זה אמיתי
זמן חוזר ורץ,שעון שמתקתק
ובלילה כמו בלילה,רוצה שייפסק.
בכביש המהיר ניסיתי לא אחת,
לסדר את נתיבי ראשי,תוך כדי מבט,
ופניתי,משם הדרך רק ברורה,
שהיום זה כבר לא,היום זה השתנה.
פזמון:
ועפה,כמו שתמיד אמרו עליי.
אל מקום אחר,שם לא הכירו.
אותי,כמו שאף פעם לא ראו,
הם לא טעו,אני עפה.
חרטה שמתפוררת,ורצון להתעקש,
אולי לא נשאר לי ממי לבקש.
אני בונה הכל,מחדש והורסת,
לא פעם אמרו עליי שאני מיוחדת.
ניסיתי,ליישר את הקווים,
לשכוח משברים,לצעוד קדימה.
זמן אוזל ורץ,עוברים להם ימים,
הזיכרונות צפים כמו שרצית.
פזמון:
ועפה,כמו שתמיד אמרו עליי.
אל מקום אחר,שם לא הכירו,
אותי,כמו שאף פעם לא ראו,
הם לא טעו,אני עפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.