יעל סימון / פנייה אליך |
מתי אוכל סוף סוף להגיע אליך?
אתה מפנה את פנייך,
מסיט את גופך לאחור,
אך ידייך מושטות אליי,
ואתה רוצה להשאר,
אבל אינך מוצא..
אותי,
כי אני חולמת ומסתבכת,
ורוצה שתהיה כבר,
שתראה,תעמוד יציב
ואל תסתכל לאחור.
אני לא רוצה לראות,
את העכשיו,
אתה עומד באותו המקום,
אני מסתחררת למולך,
אך לא עזבתי,
אותך
כי אני חולמת ומסתבכת,
ורוצה שתהיה כבר,
שתראה,תעמוד יציב
ואל תסתכל לאחור.
אני כבר מסוגלת,
לגעת בפצע,
בכאב שלך,
ורואה אותך עדיין מגונן
ולא יכול,לרוץ..
איתי
ואני כבר לא מרחיקה
אנסה לקבל,
ואתה תדע ,
שאתה לא
לבד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|