מונולוג קצר ומשעשע מנקודת מבט אלוהית...

זהו, אני חותך מהעסק!

נמאס לי כבר, יש גבול.

אני נותן ונותן וכלום.

איתך אני ישר ידעתי שיהיו בעיות.

תראה ת'שמש, ת'כוכבים, החיות, הצמחים, כל אחד עושה בדיוק מה
שהוחלט עליו.

אפילו המים, שתמיד רוצים להיות במקום אחר ותמיד מנסים להידחף
לכל חור שהם עוד לא היו בו, מכבדים את ההסכמים ונשארים הם
למטה והשמיים למעלה.

אבל אתה? לא! מה פתאום! חס וחלילה שכבודו יכבד איזה הסכם מעפן
עם בורא עולם, אין מצב.

ומה שהכי הורג אותי (כאילו, היה הורג אותי אם לא הייתי אלוהים
וכל זה...) זו העובדה שאיתך הייתי הכי בסדר, באמת.

כבר למעלה כשהתחלת לבכות לי "אני לבד, משעמם לי" וזה אחרי
שפאקינג שישה ימים אני קורע ת'תחת (כאילו, אם היה לי תחת
לקרוע אותו...) בלברוא לך עולם סוף הדרך, אחרי כל זה עוד
אמרתי סבבה, יצרתי לך את האישה. ואתה, מה אתה עושה בשבילי
בתמורה? מפיל אותה לסמים! ואל תנסה למכור לי את הסיפור על
התפוח והנחש, חצי מהיער ראו אתכם שם ב"מסיבת הטבע" הקטנה
שלכם. אז נכון, אולי הגבתי קצת מוגזם ולהוריד אותך לחיות על
הארץ היה עונש קצת כבד, אבל אתה חייב להבין שלא יכולתי לצאת
פארש מול כל העולם, גם ככה התחילו פה ושם צחוקים על חשבוני.
וכמו שראית לא נשארתי חייב גם מולם, הדינוזאורים קיבלו בדיוק
את מה שהגיע להם.

אבל אתה, באמת שחוץ מהקטע של "בזעת אפיך" יצאת די נקי מכל
העניין. אבל חס וחלילה שתוקיר או תודה, לא בכבוד שלך.

אתה המשכת לחרבן עליי ועל העסק שאני מנסה לנהל פה.

שום דבר כבר לא הספיק לך. הכל היה חייב להיות "יותר מזה" או
"פחות כזה". ביקשת בית, צ'יק צ'ק הרמתי הרים ונתתי לך מערות
שופרא דה שופרא. אבל לך זה לא הספיק. פתאום כיוון אחד זה כבר
לא טוב, אתה חייב מקום עם ארבעה כיווני אוויר. הלכת ובנית
קוביות בטון על כל הארץ. ומה עם עניין האוכל? אני נותן לך את
החיות לגדל ולאכול, ואתה? אתה טובח בהם! חלק אוכל חלק לא...
בכיף שלך. ועוד אחרי זה אתה מתלונן שהאוכל שלך קר. עכשיו פה,
בנקודה הזאת, אני נשבע לך, היית מה זה קרוב להצטרף לסטטיסטיקת
הדינוזאורים, אבל הבלגתי. נתתי לך את האש, קח תבשל קצת.
בישולים? הצחקתי אותי. בלי לחשוב פעמיים אתה מכין רובים,
אבקות שריפה, תותחים... אבל בטח לא בישול. בעצם למה אתה צריך
ת'אש לבישול? הרי המצאת לך ת'מיקרוגל! ואגב מיקרוגל
וטכנולוגיה, עד לאן אתה חושב לחפור ולחטט עם כל המדע הזה שלך?
לא נמאס לך להמציא, באופן פתטי למדי אני חייב לציין, נוסחאות
ומשוואות אין סופיות על תאוריות הזויות של כימיה ופיזיקה
וביולוגיה ומה לא? לא חבל על המאמץ המיותר? הרי ביקשת סיבות,
ביקשת סיפור רקע, אני אמרתי לא? להיפך, נתתי לך את התנ"ך, אחד
הספרים הטובים שכתבתי, אולי הכי טוב אחרי "באדולינה". גם זה
לא הספיק לך והמשכת לחפור לי. אז זרמתי איתך והמצאתי לך איזו
תאוריה, הרי בימים אלו אתה מת על תאוריות, זה מה שעושה לך את
זה, לא?! איך קראת לזה? אבולוציה? המפץ הגדול משהו? בכל מקרה,
גם זה לא השתיק אותך והתחלת לריב עם עצמך במה צריך להאמין.
בספר או בתאוריה? בדת או במדע?

בקיצור, אחרי כל זה אני אומר, עזוב. נמאס לי. יש קשרים שפשוט
לא נועדו להצליח. זה לא אני זה אתה ואל תנסה להתקשר (או יותר
נכון לשלוח פתק) אלינו, אנחנו כבר נתקשר איתך. כנראה שאנחנו
פשוט לא משדרים על אותו הגל. ואגב גלים, כדי שתיזכר איך בונים
תיבה... ומהר.